דרכם של מנהיגי ישראל 

"ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם, סר צילם מעליהם וה' איתנו אל תיראם"

 מנהיגנו חסרי האמונה מאבדים את דרכי האבות ודרכי הציונות. ככל שיראים הם את לחצם של אומות העולם כן לחצם גדל וככל שיראים הם את אויביהם כן אלו גדלים בכוחם וככל שמוותרים הם על עקרונותינו ואדמתינו כן רוצים אויבינו לקבל יותר.

איבוד הזהות המוקרן מהמנהיגות מלאת השררה ומהתקשורת ובתי המשפט המקושרים בדרכם המיוחדת לדרך השמאל שברובו מאבד בדרכו  את אשר זכינו לו מידי בורא עולם, ארץ ישראל- היא אדמתנו היחידה, מוביל ללא ספק לאיבוד ריבונותינו ומשפיע ישירות על העם העסוק בדאגותיו. עם ישראל אשר התעייף כבר מתלאות הדרך ומחולשתם וכניעתם של אלו, מסיק כי אין החשוב חשוב ואין היקר לנו יקר, אלא הטפל והמיותר אשר להם מוקדשים מירב שעות השידור וההתייחסות הם החשובים באמת, ומסיקים הם כי אם נתקפל מארצנו ונוותר על ההרים אשר סביבנו שקט יבוא לנו, והרי ברור שאין כך ומשמים מאותתים לנו, כי נביאים לדבר בשם אלוהינו כבר אין, על כל חתימה לויתור על הארץ לה זכינו נענים אנו בטרור, פיגועים, חטופים וטילים. כל מנהיג שמוסר בידיו את שטחי ארץ ישראל מוענש בצורה ישירה ועקיפה ואין אנו עוצרים לבדוק כמה השתנה לרעה מצבנו מאז אותם ימים בהם כבשנו והורשנו את ארצנו, בטחנו בזכותנו ובכוחנו ופעלנו למען החשוב- ההתיישבות, העלייה, בניית העתיד. מאז שחשובה היתה ארצנו גם למנהיגנו ,זאת שעבורה כה רבים מסרו את נפשם וכיום טועי דרך מוסרים אותה רק בשביל לחיצת יד או נייר מזוייף או כבוד מדומה מאומות העולם והתקשורת הישראלית . מוסרים הם אותה לאלו שיעמדו על השמדתנו אם לא נעצור את דרכם הגלותית של נבחרנו. מוסרים הם אותה ומתרפסים כי פחדם נפל עליהם אך אילו רק נשאנו עיננו למרומים ושבנו אל דרכם של דוד המלך ודוד בן גוריון הבטוחים בדרכם ובנצח ישראל היו אלה משפילים ראשם ונסים על נפשם מארצנו המובטחת.

שמאי אמיר